עדשות מגע סקלרליות
מה זאת עדשת מגע סקלרלית:
עדשת מגע סקלרלית , קצת יותר גדולה מקוטר עדשת מגע רכה , נשענת על הסקלרה/לחמית החלק הלבן של העין ומתרוממת מעל הקרנית ויוצרת משטח אופטי חדש וחלק כמו עין מלאכותית.
מטופלים שמרכיבים עדשת מגע סקלרלית, שהותאמה בצורה טובה לעין, מדווחים על הרגשת נוחות טובה מאוד כמו עדשת מגע רכה.
עדשת מגע סקלרלית מהדור החדש מיוצרת מחומרי גלם מאוד מתקדמים ועם מעבר חמצן גבוה מאוד .
הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לעין לקבל חמצן רב לאורך כל שעות ההרכבה ובכך למנוע סיבוכים לטווח הקצר והארוך.
ההיסטוריה של עדשות מגע סקלרליות:
עדשת מגע סקלרלית נמצאת בעולם מאז סוף המאה השמונה עשר כשיוצרה מחומר גלם זכוכית.
בשנת 1930 התחילו לייצר את העדשה הסקלרלית מחומר פלסטי שנקרא PMMA) polymethlayl methacrylate)
החומר היה הרבה יותר קל לייצור אבל עדיין מסורבל, קשה ולא גמיש וללא אווירות חמצן.
בשנת 1940 התחילו לייצר עדשת מגע קשה קטנה ולא גמישה, גם מחומר פלסטי PMMA, עם נוחות יחסית טובה וזמן הרכבה ממושך ולכן העדשה הסקלרלית נדחקה הצידה וכבר לא הייתה בשימוש .
בשנת 1983 היתה התקדמות נוספת בחומר הגלם שיוצרו העדשות מגע לסוגיהן עם עבירות חמצן גבוהה:
בעדשות קשות נקרא GP, ובעדשות רכות נקרא SCL.
גם היום מיוצרות העדשות מגע מחומרי גלם אלו אבל פריצת דרך בטכנולוגיה חדשה של חומר גלם חדש (RGP) עם גמישות מרובה המאפשר ייצור ובניית קימורים רבים בהתאמה אישית וגם הגדלת אווירות החמצן באופן משמעותי (D/K) שמאפשר הרכבה ממושכת ובריאה לאורך כל היום,
קידמה את העדשה הסקלרלית לשימוש במקרים רבים של קרניות לא סדירות.
העדשה הסקלרלית עם חומרי הגלם החדשים יוצרה בשלב ראשון עם מבנה טוריק קדמי בלבד עם כח צלינדרי שאפשר להביא את המטופלים לחדות ראייה טובה יותר.
בחמש השנים האחרונות הייתה פריצת דרך נוספת חדשה והיא היכולת לייצר את העדשה גם עם משטח אופטי אחורי טוריק מה שמקנה יציבות, מירכוז, נוחות, חדות ראייה טובה עוד יותר ופחות סיבוכים באיזורי הסקלרה/לחמית.
סוגים של עדשות מגע סקלרליות:
- סקלרלית לא קורניאליות: 18.0 – 23.0 מ"מ
- סמי סקלרלית קורניאלית: 12.5 – 15.0 מ"מ
- מיני סקלרלית קורניאלית: 15.0 – 16.5 מ"מ
- מיני סקלרלית לא קורניאלית: 15.0 – 18.0 מ"מ
- סמי סקלרלית לא קורניאלית: 14.5 – 15.0 מ"מ
** קורניאלית: מונחת על הקרנית.
** לא קורניאלית: מונחת על הסקלרה.
עובי העדשה 400 – 200 מיקרון.
למי מתאימה עדשה סקלרלית:
- קרטוקונוס KC
- קרטוקונוס PMD
- אקטזיה לאחר ניתוח לייזר
- מושתלי קרנית PKP
- טראומה בקרנית
- יובש ניכר בעיניים DES
- אסטיגמציה אירגולארית
- אסטיגמציה גבוהה
- מיופיה/היפרופיה גבוהה
- פגיעות הרפס בקרנית HSV
- מושתלי מח עצם עם GVHD
- ניוון קרנית
- (STEVENS JOHNSON (SJS
- (TOXIC EPIDERMAL NECROLYSIS (TEN
שיטת התאמה עדשת מגע סקלרלית:
תהליך ההתאמה של עדשה סקלרלית מתבצע עם סט בדיקה של מספר רב של עדשות ניסיוניות עם פרמטרים שונים.
יש מספר סטים לפי סוג החברה שמייצרת את העדשה בכל מיני חומרי גלם עם אוויריות חמצן שונות.
העדשות מייצרות באופן אינדיבידואלי ומדויק לעין של המטופל עם לפחות שמונה פרמטרים משתנים בעיצוב ובכוחות העדשה:
- SAG – גובה העדשה.
- קוטר העדשה.
- בסיס העדשה/רדיוס BC.
- אזור הנחיתה של העדשה על הסקלרה LZ.
- אזור הלימבוס/גובלת הלחמית עם הקרנית LC.
- אזור הרמה מרכזי ומשני PZ.
- כוח העדשה הספרי.
- כוח העדשה הטורי.
10 שלבים להתאמה עדשה סקלרלית:
- קביעת הקוטר המתאים. הקוטר נקבע לפי מדידת קוטר הקרנית , גובה ההתרוממת שלה SAG ומפתח העפעפיים.
# שיקול נוסף בקביעת קוטר העדשה זה מכשולים שיכולים להפריע ע"ג הסקלרה כמו פטריגיום , פינגיקולה או תפרים. - קביעת האזור שמתרוממם מעל הקרנית. בד"כ נקבע לפי 150-300 מיקרון מעל לקרנית.
- קביעת מבנה העדשה האחורי : טוריק או ספרי.
- קביעת גובה ההתרוממות של העדשה מעל הלימבוס 25-100 מיקרון (הגבול בין הקרנית לסקלרה)
- קביעת אזור וזיות הישיבה של העדשה על הסקלרה ללא חסימת כלי דם.
- בדיקת הדיופטר/מספר הספרי של המטופל.
- במידה ונשארה אסטיגמציה קביעת משטח אופטי קדמי טוריק עם צלינדר.
- בדיקת הדיופטר וזיות הצלינדרי.
- בדיקת זיות הישיבה של העדשה במרחב של 180 מעלות.
- קביעת חומר גלם וציפויים מיוחדים על העדשה.
מיכשור עזר להתאמה עדשה סקלרלית:
- SLIT LAMP – מיקרוסקופ עם תאורה ישירה וצידית המאפשר הערכת ישיבת העדשה על העין.
- BURTON LAMP – מנורה אור כחול עם צביעה ניתן לראות אזורי נגיעה וגובה העדשה על פני הקרנית.
- SCHEIMPFLUG – מצלמת מקטע קדמי של העין המודדת את גובה פני הקרנית SAG.
- OCT טומוגרפיה – מכשיר סיטי של המקטע הקדמי המודד את גובה פני הקרנית SAG ואת גובה העדשה מעל הקרנית.
- TOPOGRAPHY טופוגרפיה – מכשיר למיפוי קרנית המודד את הגבהים של הקרנית ולעתים עומק לשכה.
- SCLERAL TOPO – מכשיר שמודד את הגבהים של הסקלרה.
- HVID – סרגל למדידת קוטר של הקרנית.
ביקורות ומעקב:
בשלב מסירת העדשות המטופלים עוברים הדרכה מפורטת והוראות שימוש וטיפול בעדשות.
ההרכבה היומית מתבצעת בהדרגה עד להרכבה מלאה לאורך כל שעות היום.
לאחר כחודש ממסירת העדשות מתבצעת ביקורת ראשונה לבדיקת ישיבת העדשה ובדיקת חדות ואיכות הראייה.
ביקורות נוספות כל חצי שנה.
מומלץ ניקוי , פוליש יסודי ובדיקת תקינות העדשות במעבדה כל חצי שנה.